משה כהן נ' סטודיו קרמיקה בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעתו זו לתשלום יתרת שכר עבודתו בגין עבודתו בחודש דצמבר 2009 ופדיון חופשה .

כן טען כי סוכם עימו שכר בסך 7,500 ₪ לחודש.

2.בכתב ההגנה נאמר כי רק הנתבעת 2 היתה מעסיקתו של התובע.

עוד נטען, כי התובע, לאור מצגים שהציג בפניה עם פנייתו לשם קבלתו לעבודה, ביקש לעבוד כסוכן מכירות שטח, ואולם בפועל מעולם לא החל לעבוד בתפקיד זה מאחר ובמשך תקופת העסקתו קיבל הכשרה בסיסית תוך שהוא מלווה לסוכני שטח אחרים כדי ללמוד את עבודת השטח ועם תום ההכשרה יצא לשטח ולמחרת הודיע כי אינו מעונין לעבוד כאיש מכירות שטח.

לטענתה שולם לו שכרו כפי שסוכם וכי היה זכאי לשכר שיעמוד על שכר מינימום בתקופת ההכשרה ועם יציאתו לשטח יקבל שכר בסיס ועמלות עד 7,000 ₪ כמה שכונה "הגנת שכר" אשר תבוטל לאחר חצי שנה.

3.בדיון ההוכחות העידו התובע עצמו ומר יהודה רובינשטיין – עד הגנה מס' 1 – מטעם הנתבעות.

לאחר שהתרשמתי מבעלי הדין כפי שהעידו ונחקרו נגדית בפני, להלן החלטתי:

אין מחלוקת כי עבור תקופת עבודתו של התובע בחודש דצמבר 2009 שולם לו שכר בסך 2,554 ₪ נטו (ששולמו בשני תשלומים, האחד ע"ס 1,491 ₪ והשני בסך 1,063 ₪ נטו).

לטענת התובע יש להשלים ולשלם לו את יתרת השכר בסך 2,342 ₪ נטו עד לגובה השכר שסוכם עימו אשר לפי החלק היחסי של תקופת עבודתו היה אמור להיות 4,896 ₪ .

כן לא התעוררה מחלוקת לגבי התקופה בה נקב התובע 1.12.09 ועד 20.12.09 אם כי לטענת הנתבעות, מרבית תקופה זו היתה תקופת הכשרה בלבד.

4.התובע העיד בבית הדין כי סוכם עימו שכר בסך 7,500 ₪ נטו לחודש והכחיש כי באיזה מתוך 4 45יונות העבודה שנערכו עימו נאמר או אף נרמז כי יקבל שכר מינימום או שכר נמוך יותר מזה שסוכם בתקופת ההדרכה.

התובע אישר כי הוצמד לסוכנים אחרים, דבר שנראה לו הגיוני משום שעליו להכיר את הלקוחות.

לדבריו, מאחר והוא סובל מסכרת, לאחר שהחל לנהוג בעצמו ונרדם פעמיים על ההגה עקב בעייתו הבריאותי (התובע היה אמור להיות סוכן אזור ירושלים), הבין כי המשך העבודה יסכן את חייו ולכן, לצערו הרב, נאלץ להפסיק את העבודה במקום.

5.לטענת עד הגנה מס' 1 מר רובינשטיין שבמועד הרלבנטי שימש כמנכ"ל שתי הנתבעות שהינן חברת אם וחברת בת וכיום משמש כיו"ר שלהן, התובע הציג עצמו כמי שמסוגל למלא את התפקיד עקב הרקע והניסיון שלו כמוכר באולם תצוגה.

התובע היה צמוד לחונך בכל מהלך התקופה ולפיכך, כהגדרת העד, לא ייצר הכנסה.

כן חזר על גירסת הנתבעת לגבי השכר שסוכם והפנה ל- נ/1 שהינו סיכום ראיון עבודה.

6.מקריאת נ/1 הנושא כותרת סיכום ראיון – משה כהן לא עולה כי סוכם כי לתובע ישולם שכר עפ"י תעריף שכר המינימום בשלב ההכשרה.

בהקשר זה יאמר כי ממילא מדובר במסמך חד צדדי שנערך ע"י הנתבעת 2, גם בהנחה שמסמך זה נעשה והודפס בזמן אמת סמוך לראיון העבודה שהתקיים מול התובע, ולא בהסכם חתום ע"י שני הצדדים.

לפיכך, בין כך ובין כך, לא ניתן ללמוד ממנו כל תמיכה או חיזוק לגירסת הנתבעת 2 כי סוכם תעריף שכר מינימום בתקופת ההכשרה.